ויגש תשעה

שבת שלום

יש סיפורשקרה למישהוא, שדוקא קורה לי  דומה לזה ארבה פעמים,

אחד חוזר הבית אחרי יום עבודה ארוך מחמם את המים בקומקום שם 2 סוכר, 1 קפה מוזג את המים ופותח את המקרר כדי להוציא את החלב, רואה שזה לא נמצא בדלת, אז מחפת מאחורה ומוציא שאגה מרה לאשתו, למה אין חלב?! אמרתי לך שתמיד לדאוג שיהיה חלב, ושיהיה תמיד אחד אקסטרא, בק אף, למה לעזאזל אין??, 

לא מחכה לתשובה אלא יוצא מהבית רץ בבנין לקומה אחת למטה דופק על הדלת בעצבים, חושב על הקפה שלו שמתקרר, פותחים את הדלת והוא שואל: יש לכם חלב? השכנים עונים, הרגע לקחנו ממכם חלב... בתיהה, בעצבים הוא רץ בחזרה  ללמעלה עולה 2 קומות ודופק אצל השכן השני"יש לכם חלב?"  "מה ? הרגע לקחנו ממכם, היה חסר למטרנה של התינוק והיינו חייבים דחוף" הוא שם לב שמה שקרה שבאמת היה 2 חלב, והשכנים היו צריכים ואשתו הלוותה לשכנים בדיוק מה שהוא היה עושה, 

עכשו אני לא גר בבנין, אבל קורה שאני קם בבוקר ומחפש את הנעליים שלי ומאשים את הילדים שהם החביאו את הנעליים ורק אחרי חצי שעה של חיפושים, הפיכה של הבית, ולהאשים את הילדים אני מוצא אותם בדיוק איפה שהשארתי אותם אתמול בערב על יד המקלחת.

נתן הנביא הגיע לדוד המלך וסיפר לו סיפור שהגיע גנב וראה עשיר עם הרבה כבשים אבל החליט לגנוב את הכבשה דוקא מהעני שהיה לו רק כבש אחד, דוד המלך פסק שהוא בן מוות ועל הכבש ישלם שבעתיים. נתן אמר לו " אתה האיש.

כתוב שאדם בעולם הבא ידון את עצמו, יספרו לו סיפור, הוא ידון אותו, ואז יגידו לו "אתה האיש"

לכן אם אדם תמיד דן לכף זכות, אז גם מן השמים ידונו אותו לכף זכות.

לדון לכף זכות זה לא סתם להיות כפיף ולהגיד בטח היה לו כוונות טובות אלה ממש לדון ולמצוא משהוא הגיוני שהוא באמת זכאי, כמו בבית דין 

וזה מצווה דאוריתא של בצדק תשפוט אמיתך.

בפרשה יהודה צועק על יוסף ואומר לו, אם הנער לא יעלה עם אחיו וראה אביו ומת, יוסף ענוה לו" אני יוסף, העוד אבי חי??!!" כאילו אני יוסף שמכרתם אותי, האם זה הרג את אבא שלי???

באימרה הזה של יהודה הוא דן את עצמו לכף חובה שהוא עשה משהוא שסיכן את אביו, 

 ) ואגב, כתוב 10 פעמים בסיפור את המילה אנשים כנגד 10 הרוגי מלכות, (רבינו בחיי) א

יוסף ניסה לגרום להם לעשות תשובה, אבל הם לא עשו בסוףץ

 בענין אחר שקשור לשבוע שעבר, שכל אחד יש לו חלום, שהוא חי את החלום שלו הוא חי, אם לא הוא כאילו מת. וזה רשעים שבחייהם קרוויים מתים, שאין להם חלום, או שהחלום שלהם זה רע, אבל צדיקים אף במיתתם קרואים חיים ,כי 

החלום שלהם הוא כל כך עומתי שגם שהם מתים אנשים אחרים ממשיכים לחיות את החלום שלהם.

וזה ותחי רוח יעקב אביהם, 22 שנה הוא חשב שהחלום שלו של 12 השבטים ירד לטמיון והוא היה כאילו מת, ברגע שהוא ראה שהחלום שלו חזר אז הוא חזר לחיים, ותחי רוח יעקב אביהם

עכשו שאנחנו חיים את החלום של לבנות את א"י ולפעמים זה נראה שהחלום שלנו לא רק שלא מתגשם אלא הולך אחורה  אנחנו באמונה שלימה שהשם יעזור לנו להגשים את החלום בקרוב אמן כן יהי רצון

פרשת מקץ, חנוכה תשעה

I have a dream that one day on the red hills of Georgia, the sons of former slaves and the sons of former slave owners will be able to sit down together at the table of brotherhood.

I have a dream that my four little children will one day live in a nation where they will not be judged by the color of their skin but by the content of their character.

חלום של האפרוקני אמריקראי, חלום שיום אחד הוא יוכל השחור והלבן יוכלו לשחק ביחד, ללכת ללמוד ביחד, לעבוד 

ביחד.

ב1963 מרטין לוטר קינג נתן נאום למאה שנה של סיום העבדות, ובסוף הנאום הוא הוריד את הדף והתחיל לדבר מהלב, הוא סיפר שיש לו חלום... שיום אחד בגבעות האדומות של גורגיה הילדים של עבדים לשעבר יוכלו לשחק עם ילדים של  מעבידים לשעבר.... הנאום והחלום הזה שינה את פני ארה"ב. 45 שנה אח"כ נבחר הנשיא הראשון השחור לארה"ב שהשתמש בחלום או בחזון הזה במהלך כל המרוץ הזה. 

חלום זה דבר שיכול לשנות אומה שלימה, עם ישראל עם המנטרה "לשנה הבא בירושלים" עיצב והחזיר את העם בחזרה לארצו אחרי 2000 שנה. 

חלום הוא גם משנה בן אדם, "הנה בעל החלומות הזה בא" יוסף חלם, ולקח 22 שנה, וגישם את החלום. 

יש לי חבר שתמיד חלם להיות רופא, ובגיל 28 סוף סוף החלית שהוא הולך ללמוד רפואה, היום הוא רופא. 

שאלתי את הילדים שלי אתמול בערב מה החלומות שלהם, ונדהמתי שהם אמרו לי שאין להם חלומות! כל אחד צריך חלום, שאני הייתי ילד חלמתי להיות מכבה אש, מתי שהוא בחיים, עשיתי "מחשב מסלול מחדש" אבל חבר שלי לילדות חלם להיות נהג משאית, היום הוא נהג משאית. גישם את החלום שלו. חלום לא כל כך קשה, אבל זה דחף אותו במהלך כל הזמן הזה עד שהצליח.

כמו שחלום יכול לשנות אומה זה יכול לשנות בן אדם. יהודים הם עם של חלומות, צריך תמיד להקפיד על לחלום. זה יתן לבן אדם את הכח להמשיך הלאה.

סיפור: יום אחד הגיעו הבדואים לראש השבט שלהם, אבו רוח רוח, שאלו אותו אם הולך להיות חורף גשום, הוא יצא מהאוהל, הרגיש את האדמה, ואמר כן, גשם. הבדואים התחילו להעלות את האוהלים שלהם מהואדי לראש ההר, אחרי כחודש שלא ירד שום גשם, באו החסידים לאבו רוח רוח, ושאלו אותו, אתה בטוח גשם? בנתים הכל יבש. הוא אמר שהוא צריך לצאת למדבר להתבודד, הוא עלה על הגמל ודהר לישוב הקרוב, הגיע לטלפון ציבור והתקשר לרשות המטרלוגי, שלום, איזה חורף הלך להיות השנה? חורף גשום ענו לו. ניתק וחזר לאוהל וסיפר שהוא מרגיש שהולך להיות הרבה גשם, אז הבדואים המשיכו להעלות את האוהלים שלהם ללמעלה, ואף הכינו הרבה עצים לתנורים לחימום לחורף. אחרי עוד חודש שכון ויבש, באו לאבו רוח רוח, עוד פעם עלה על הגמל, הגיע לעיר והתקשר "אתם בטוחים?? אמרו לו תקשיב, לפי העננים הכל יבש, אבל כיוון שראינו את הבדואים שמעלים את האוהלים שלהם אנחנו יודעים שהולך להגיע גשם.

  אדם יכול לחיות את כל החיים שלו  בפשוט לחיות כמו כולם, מה שכולם עושים, ובלי חלום. כמו בובה של הסוסאיטי. אבל אדם עם חלום, יש לו מצפן, כיוון. 

 קצת הלכות חלומות.  דיני הטבת חלום - מפורשים בשו"ע [4] סי' רכ סע' א) ובמשנה ברורה (שם). ומרן השו"ע כתב שיטיב את החלומות "באפי תלתא דרחימו לה, פירוש שאוהבים אותו". ובשו"ת תשובות והנהגות [8] הביא שהגרי"ז מבריסק נהג להקפיד מאד על כך, וכתב עוד, שהיה מיטיב בפני בניו, היות ואין קפידא להיטיב את החלומות בפני קרוביו, כי אין השלושה בגדר "בית דין". וכתב המשנה ברורה [4] ס"ק כ) "וטוב שייטיב בשחרית, כי זריזין מקדימין למצוה". ועוד כתב (שם ס"ק ג) "מצוה להימצא עם השלושה להיטיב, מפני שמשיב נפשו בזה".

    חלום רע, מובא ברפח, שיש 3 חלומות רעים שאפשר לצום עליהם בשבת, ס"ת שנשרף, יו"כ , ושינו שנפלים.

במ"ב מביא דעות שרק עם זה עושה לו טוב הצום שיצום בשבת. 

רבינו בחיי מביא שיש 3 סוגי חלומות: 1 חלום מתוך הרבה אוכל ושתיה, 2 חלום אחר שהרהר על הנושא ביום, 3 חלום שפשוט הגיע אליו בלי להרהר, וזה כעין נבואה קטנה, וזה ענין של נתנה נבואה לקטנים ושוטים. 

לכן הרב נבנצל אומר שמשבת שמברכים את החודש אלול עד אחרי החגים אם אחד חולם על יו"כ אז לא צריך לצום, כי ככל הנראה הרהר על יו"כ ביום. 

פעם מישוהא שהיה מאוד חולה חלם על ס"ת שנשרף והתקשר בדאגה לרב נבנצל, הרב ענה לו "חלומות השווא ידבירו" ואין לו מה לדאוג, היום הבן אדם הזה כותב את שורות אלו. 

לסיים בשאלה, השו"ע כותב שמי שחולם בליל שבת חלום רע צריך לצום בשבת, ואחכ עוד צום כדי לכפר על הצום שלו בשבת, למה שאדם מחלל שבת לצורך ביטחון לדוגמא, לא צריך לצום, יום אחר לכפר, אבל פה הוא צריך לצום.

אולי התשובה שכאן שונה, הוא לא עשה עבירה, הוא ביטל "עונג שבת" ואותו תיקן של עונג שבת בחול זה לצום. הוא לא היה חייב לצום, רק זה מה שעשה לו נחת, אבל הפסיד את העונג שבת וכדי להשלים אותו זה מה שצריך לעשות

אי

וישלח תשעה

שבת שלום
ויוותר יעקב לבדו,  מה עשה שמה?... פחים קטנים? מה זה הפחים הקטנים האלה? רבנו בחיי מסביר שזה היה הכלים הקטנים להשקות את הילדים הקטנים.  בימינו =בקבוק ומטרנא. 
עכשו תנסו לדמיין,  שיעקב מעביר את כל העזים, כבשים,  גמלים,  פרות,  חמורים,  עבדים,  אוהלים,  כלים, נשים, ילדים.  בסוף הלילה הוא כבר מותש מעייפות,  והאישה מגיעה "אה אה,  שכחתי את הבקבוק והמטרנה" .  אני במקומו הייתי מתעצבן,  לכי את ותביאי את הבקבוק והמטרנה! אני טורח כל הלילה ולא יכלת לזכור להביא משהוא אחד פשוט,  אבל יעקב לא כמוני,  הולך לבד ומביא את זה לבד.  נראה לי שהניסיון הזה יותר קשה מהמלחמה עם עשיו. 
פעם שהייתי במשחק של הלייקרס מול נו גירזי.  זה היה משחק 5, לניצחון של הגביע,  ברוך השם הלייקרס נצחו,  ושחזרו לבפנים, כל אחד מהאוהדים התעמץ וניסה לתת כיף לשחקנים,  אני כמובן נסחפתי וגם ניסיתי.  היה שחקן אחד גבוה שלא נתן את היד,  אבל נגעתי לו בכתף,  התלהבתי מאוד,  זה היה מג'יק גונסון,  לא רציתי לשטוף את היד,  עד שנזכרתי שיש לו איידס,  אז רצתי מהר לשטוף את היד. 
יש שעושים אנשים אלילים. 
בפרשה: יעקב אומר לעשיו,  "ראיתי פניך כראות פני אלוהים". 
עשה אותו אליל??
אז להבין נביא סיפור:  שאגריפס המלך שהיה ממשפחה של עבדים אולם אימו היתה מהחשמונאים.  קרא בתורה בבית המקדש,  שהגיע לפסוק,  "מקרב אחיך תשים עליך מלך",  התחיל לבכות.  אמרו לו החכמים,  "אחינו אתה,  אחינו אתה.  אפילו שבאמת לו היה נחשב "מקרב אחיך". כתוב שבאותו זמן התחייבו שונאיהם של ישראל כליה,  כי התחנפו לרשע ( סוטה מא). 
והגמרא מביאה מחלוקת אם מותר להתחנף לרשע או,  אחד הרעיות שמותר זה מהפרשה שלנו.  יעקב אומר לעשיו "ראיתי פניך כראות פני אלוהים".  ומי שחולק ואומר שאסור להתחנף לרשע מסביר את הפסוק כמו אחד שאוכל אצל הגוי ומשביח את האוכל ואומר "איזה אכל תעים! זה מזכיר לי את האוכל שאכלתי אתמול אצל המלך" .  אפילו שכל המטרה שלו זה להגיד שהוא קרוב למלך כדי שהגוי יפחד להזיק לו.  אותו דבר יעקב הזכיר לעשיו ואמר לו שהוא מזכיר לו את המלאך שניצח אותו אתמול...
אגב תס' מביא גמרא בנדרים כא,  סיפור:  שעולא עלה לארץ,  הוא עלה עם 2 יהודים ממחוזא,  באמצע הדרך,  אחד התעצבן על השני ושחט אותו,  אח"כ הוא הגיע לעולא ושאל אותו עם עשה טוב? עולא ענה לו,  כן,  ותקרע את הצוואר שלו עד הסוף,  חבל שיסבול.  שהגיע ארצה,  הוא שאל את ר' יוחנן אם עשה בסדר? ר' יוחנן ענה לו,  שכן בגלל גם מי שסובר שאסור להתחנף לרשע,  בשעת סכנה מותר. 
מענין  בהמשך הסיפור,  ר' יוחנן התפלא איך יכול להיות שאדם התעצבן כל כך, עד כדי כך שהרג את חבירו?? שעולא הסביר לו שהם עוד היו בחוץ לארץ שזה קרה,  אז נתישבה דעתו של רבי יוחנן והבין איך זה קרה.  בחוץ לארץ יהודי מסוגל לכאוס ככה,  אבל בארץ הקודש,  זה לא יכול לקרות.
הרבנו בחיי מביא שלא רק במקום סכנה אבל גם כדי להנצל מלשלם למוכס "גוי" מותר לשקר ולהגיד:   "עובד האש אני" שזה לא שקר ממש,  אלא כאילו.  הגוי חושב שמתכוון לומר שהוא עובד עבודה זרה.  והיהודי באמת מתכוון שהוא עובד את השם שהוא כמו אש. ( ורק יהודים היו צריכים לשלם את המכס הזה )

פעם הגיע תלמיד ושאל את הראש ישיבה שלו אם מותר לשיר שירים של  שלמה קרליבך? הראש ישיבה לא רצה להגיד שממש אסור,  אבל אמר למה לשיר שרים של שלמה שיש כל כך הרבה שירים יהודים אחרים כמו:  "ממקומך  מלכנו",  "למען אחי ורעי"  "יהי שלום בחילך"  "דוד מלך"( כידוע כל השירים האלה של רבי שלמה)

אבל סיפור אמיתי פעם בשמחת תורה הייתי בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן עליו השלום.  ושרו שיר של רבי שלמה: " ויוותר יעקב לבדו,  ויאבק איש עימו,  עד עלות השחר,  ונסגב השם לבדו ביום ההוא ".
הרב זילברמן עליו השלום ניגש אלי והתחיל להתפלפל בתוך השיר של רבי שלמה.  מה הקשר פסוק אחד לשני? ונשגב השם לבדו - ויוותר יעקב לבדו.  ואז אמר לי שהסיפור של יעקב שנאבק עם שרו של עישו עד עלות השחר זה גם משל לאחרית הימים שעם ישראל יאבק  עם עישו עד שיבוא הגאולה.  ואז ונשגב השם לבדו ביום ההוא...
עכשו אני מנסה לחשוב מה הנמשל של הפחים הקטנים?  אולי זה קשור לחזון של דניאל שהגלות האחרון זה לא אדום אלא אדום מעורבב עם ישמאל ,  "חרס"  וברזל מעורבב ביחד ברגלים.  "עקבות דמשיחא"
ישמאל התברכו בקשת,  שזה נשק של פחדנים,  שיורים מרחוק. עשיו התברכו ב "על חרבך תחיה"  שזה נשק של גברים שנלחמים פנים מול פנים. 
הכי מסוכן זה שעשיו מתחבר עם ישמאל( מחלת בת ישמאל) ואז יוצא אליפז / עמלק.  שזה יותר גרוע מחרב וקשת אלא התאבדות! "ויזנב בך"  באו להתאבד רק לקרר את האמבטיה.  "כאשר תעשנה הדבורים"  שעוקצים ואז מתים.  ככה היום עם הגיבוי של עשיו ישמאל נהפכו מלוחמים פחדנים( קשת) למפגעים מתאבדים. 
בכל זאת צריך עוד בירור על הפחים הקטנים.  השם יעזרנו ויאיר עיננו.
אי