Tuesday, February 9, 2016

אבימלך בן ירובשת /בעל

אבימלך כמו כל בן,  הוא משכפל תכונות של אבא ואף מנסה לשדרג. 
הוא קצין טוב,  ממני תראו וכן תעשו,  הוא אוסף מסביבו לוחמים,  אלא שהוא עושה את זה דרך בצע כסף,  ולא דרך משיכה טבעית.  אבל אני חושב שכל הסיפור נכתב בשביל לתת סיפור להבטחה של התורה:  "והיה כי אם צעוק יצעק אלי,  ושמעתי,  והרגתי את בניכם,  והיה נשיכם אלמנות ובניכם יתומים"... 
השדרוג של אבימלך יותר מאביו,  זה שהוא מבין שצריך מלך,  צריך לקחת את האחריות.  אבא שלו לא רצה לקחת את האחריות.  הוא העדיף לשים אפוד, ואז להסתובב באזור,  להיות עם הרבה נשים,  ולהביא הרבה הרבה ילדים.  אחרי שהוא נפטר,  כל ה70 בנים היו השרים,  ולא היה מנהיג אחד.  אבימלך מבין שזה לא טוב,  הוא מולך את עצמו עם העזרה של בעלי שכם.  ומסתובב עם חבורה של אנשים,  הוא מרגיש חשוב.  האחים שלו לא מכירים את המלכות שלו,  עכשו זה מורד במלכות.  יש להם עכשו דין מיתה.  הוא הורג את כולם על אבן אחת,  כדי לתת דוגמא לכל מי שינסה למרוד במלך.  עד כאן היה יכול להיות טוב ומוצלח.  אבל עכשו מגיע הצעקה של יתום,  ולא סתם קוראים לו ככה,  זה בא להזכיר את ההבטחה של התורה "כל אלמנה ויתום לא תענו...  והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים".  הקללה שלו הכניס חתולה שחורה לשלם, ומה שעל פי ההגיון היה אמור להיות מלכות מוצלחת,  התקיים הפסוק של שלמה המלך "משלם רעה תחת טובה,  לא ימוש רעה מביתו".  בעלי שכם היו כפוי טובה לבית ירובעל,  ונתנו לאבימלך להרוג אותם,  אפילו שעל פי דין מלכות היה מותר לו,  אבל "לא זכרו את טובת ירובעל,  ושלמו רעה תחת טובה"  וזה היה הסיבה לעונש שלהם.  לומדים מכאן את החשיבות של כפוי טובה,  אפילו מתי שלפי מידת הדין מותר לשלם רעה.  בסוף אותו אבן שהוא הרג את האחים שלו נזרקה עליו מהמגדל,  הוא מנסה למחוק מההסטוריה שאישה הרגה אותו,  אבל זה לא עובד,  יותר מאוחר שיואב מדוויח לדוד על הריגת אוריה החיטי,  הוא מזכיר את הסיפור,  "מי הרג את אבימלך בן ירובשת?"  המורשת קרב שאפילו אישה יכולה להרוג לוחם".  והאישה בלי השם,  נכנסת לרשימת הגיבורות של התנ"ך  רחב,  חנה,  דבורה,  יעל,  ועכשיו האישה.  אבל כנראה שלא הייתה מספיק חשובה כדי לקבל שם.  לפורה הנער של גדעון יש שם,  אבל לה אין שם.  לפחות חז"ל נתנו לה שם,  סרח בת אשר. 
עוד חידוש מענין של נריה שלם,  במשל יותם יש זית,  תאנה,  גפן,  ועצי לבונה.  זית: בעלי שכם המקומיים,  תאנה,  אבימלך,  גפן הלווים של שכם "זבול".  עצים לבנון זה כל התושבים. 
אי