וארא תשעה

 פגשתי פעם את החבר שלי שלא ראיתי אותו כבר כמה שנים, אמרתי לו מה נשמע? והוא ענה לי:אני בתהליך גירושים, איחלתי לו כמובן מזל טוב, אח"כ אמרתי לו שאולי כדי שינסה לעשות קצת יעוץ נישואין, הוא אמר לי שאין סיכוי וזה הסוף , הוא כבר עבר לגור אצל ההורים ועכשו צריך רק לסדר את כל ההסכמים עם הילדים. אבל כנראה שאמא שלו התעקשה והוא הלך בכל זאת ליעוץ. ביעוץ עשו תרגיל מאוד פשוט שאני ממליץ לכל זוג לנשאות אותו בלי קשר לקשאיים.:

 האישה אומרת משהוא, והבעל צריך לחזור על זה במילים שלו.

אז זה נשמע משהוא כמו: האישה: למה אתה לא מחזיק את הילדים יותר? הבעל מנסה לתרגם: אתה יותר מדי משועמם, כדי שתיהיה עסוק תשחק יותק עם הילדים. האישה: לא ! אני התכוונתי שאתה אף פעם לא עוזר בבית. הבעל: אז למה לא אמרת?! האישה: זה בדיוק מה שאמרתי

משיחה כזה קצרה רואים שהם אף פעם לא דיברו אחד עם השני. האישה אמרה משהוא אחד והבעל שמע משהוא אחר. שאדם רגיל לדבר וגם לשמוע, הוא לא יכול לדמיין מה זה קשר של רק לדבר ולא לשמוע. זה לא קשר!

בפרשת שבוע משה מדבר עם השם, וגם מקבל תשובות, הוא לא מסוגל להבין מה זה שבני ישראל צועקים אל השם ובמקום לקבל עזרה הם מקבלים רק יותר גרוע! מעכשו אפילו קש לא ינתן להם. 

קודם כל אנחנו צריכים לדעת שהשם עונה לכל תפילה שלנו. לפעמים התשובה זה כן, ולפעמים לא, ולפעמים זה : השתגעת?!

שבני ישראל צעקו מרב כאב להשם וכתוב "וישמע את צעקתם ויזכור א-לוקים" אבל בני ישראל שהתפללו לא ידעו שהשם שמע אותם, שהשם כבר החליט לגאול אותם, הפוך הם ראו שרק נהיה יותר גרוע.

הרבה פעמים אנחנו מתפללים להשם ומרגישים שהשם לא עונה לנו, העבודה שלנו זה לנסות לשמוע גם את המסרים שהשם שולח. בלי לשמוע זה קשר של רק דיבור בלי לשמוע כמו הסיפור של המתגרשים. זה לא עובד. 

לא סתם המשפט הכי חשוב בעם ישראל זה "שמע ישראל" שמע=להבין, הבנת הלב. 

הרבה לשמוע שצריך בין הבעל לאישה זה גם בלי שמדברים, יש דברים שפשוט מבינים בלי דיבור. 

עוד תרגיל שיכול להמחיש את זה בזוגיות זה החלפת תפקידים. שהבעל יגיד משהוא לאשתו אבל בכאילו שהוא האישה והיא הבעל. כאילו מה שהוא היה רוצה לשמוע מאשתו.  אח"כ יעשו הפוך, האישה תכניס את עצמה לנעליים של הבעל ויגיד משהוא לבעלה אבל כאילו לאשתו מה שהיא היתה רוצה לשמוע ממנו היא תגיד לו. 

זה תרגיל מאוד חשוב וממחיש כמה אנחנו צריכים להיות קשובים  אחד לשני, וכאדם לא-לוקים

השם כל הזמן מדבר איתנו, אנחנו צריכים רק ללמוד להקשיב, לשמוע

שנזכה לשמוע להבין ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים... באהבה. 

שמות תשעה

שבת שלום,
פעם לעבודה הייתי צריך ליסוע לצפון גדי לאסוף ציוד,  אז יצאתי מוקדם בבוקר,  לקחתי חכה,  עצרתי בכינרת,  דגתי דגים כל היום,  בערב אספתי את הציוד,  שילמו לי מהעבודה על הדלק,  ואפילו את השעות נסיעה!  נהניתי ושילמו לי על זה!
יש 2 דרכים לחיות. מאהבה או מיראה. 
אחד שעובד את השם מיראת העונש,  אז הוא סובל,  תמיד קשה  לו.  אחד שעובד מאהבה,  הוא נהנה מהחיים,  ולא רק שהוא נהנה אבל גם משלמים לו על זה בעולם הבא שהוא נהנה.!
יש מושג בהלכה של מומר לתאבון,  אבל יש גם מושג,  שפחות מדברים עליו וזה דתי לתאבון.  אדם שהוא דתי רק בגלל הנוחות,  הדרך חיים היותר נוח ויותר מהנה שזה מציע לו. 
בארץ אני לפעמים שומע אנשים שאומרים לי שהם היו רוצים להיות דתי רק שקשה להם כל הענין של שמירת שבת,  עד שיש להם יום אחד חופש,  הם אפילו לא יכולים ליסוע לים. בארה"ב זה בדיוק הפוך,  אנשים חוזרים בתשובה רק בגלל השבת,  איזה יום מיוחד,  בלי מוצרי חשמל,  בלי הפרעות, רק זמן איכות עם המשפחה.  זה לא חכמה,  בארה"ב יש להם גם את יום ראשון ליסוע לים. 
בפרשה,  יוכבד שמה את משה ביאור,  היא מתיעשת, היא כבר מאבדת תקווה שהבן המיוחד שנולד לה באמת יושיע את ישראל.  אבל הדור הצעיר לא  נגמר הכח,  אלא רק התחיל.  מרים הקטנה לא מתיעשת כל כך מהר.  היא לא שומעת לקולות של האמה המבוגרת,  זקנת השבט לחזור הביתה.  אלא נשארת ומחזיקה באמונה שלה,  מתחבא בשיחים ומחכה להזדמנות להגשים את הנבואה שלה.  אם לא היה מספיק מפחיד עם כל התנינים ביאור עכשו נראה עוד יותר מסוכן,  בת פרעה מגיעה,  עכשו כבר הסיכויים של משה הקטן יורדים לקרוב לאפס,  אבל מרים הקטנה לא מתיעשת.  היא רצה מרב חוצפתה לבת פרעה,: "האילך וקראתי לך אישה מינקת מהחברות?"  ובת פרעה עונה לה בחיוב.  ולא רק אלא גם מוסיפה,:  "ואני יתן את שכרך".  אמא יוכבד מעניקה את בנה וגם מקבלת על זה תשלום.!
פעם ראו פועל בנין עומד על גג ומזיז חבילה ענקית של בלוקים במשקל של כ 20 טון,  מרחוק לא הבינו איך הפועל מזיז כזה משקל,  עד שראו את כל התמונה שיש מנוף מלמעלה שמזיז את החבילה והפועל רק מלווה את זה.  הנמשל זה שהשם כבר החליט שמשה ינצל,  מרים שעשתה את ההשתדלות שלה מקבלת שכר כאילו שבלעדיה הוא לא היה ניצל! "ותתצב אחותו מרחוק"  המדרש אומר שזה השכינה,  לפי הפשט זה מרים אחותו,  אבל האמת שהפשט והמדרש לא סותרים,  השכינה  הלכה לשמור על משה,  שמרים הלכה גם היא הצטרפה עם השכינה וקיבלה מה שנקרא תוספת נשמה. 
גם היום,  השם כבר החליט שארץ ישראל יבנה, " עוד יטעו כרמים בהרי שומרון"  מי שיבוא וישתדל לעניין, "מעלה אני עליכם כאילו אתה עשיתם" 
ויהנה בעולם הזה,  והקרן נשאר לו לעולם הבא.