שמות תשעה

שבת שלום,
פעם לעבודה הייתי צריך ליסוע לצפון גדי לאסוף ציוד,  אז יצאתי מוקדם בבוקר,  לקחתי חכה,  עצרתי בכינרת,  דגתי דגים כל היום,  בערב אספתי את הציוד,  שילמו לי מהעבודה על הדלק,  ואפילו את השעות נסיעה!  נהניתי ושילמו לי על זה!
יש 2 דרכים לחיות. מאהבה או מיראה. 
אחד שעובד את השם מיראת העונש,  אז הוא סובל,  תמיד קשה  לו.  אחד שעובד מאהבה,  הוא נהנה מהחיים,  ולא רק שהוא נהנה אבל גם משלמים לו על זה בעולם הבא שהוא נהנה.!
יש מושג בהלכה של מומר לתאבון,  אבל יש גם מושג,  שפחות מדברים עליו וזה דתי לתאבון.  אדם שהוא דתי רק בגלל הנוחות,  הדרך חיים היותר נוח ויותר מהנה שזה מציע לו. 
בארץ אני לפעמים שומע אנשים שאומרים לי שהם היו רוצים להיות דתי רק שקשה להם כל הענין של שמירת שבת,  עד שיש להם יום אחד חופש,  הם אפילו לא יכולים ליסוע לים. בארה"ב זה בדיוק הפוך,  אנשים חוזרים בתשובה רק בגלל השבת,  איזה יום מיוחד,  בלי מוצרי חשמל,  בלי הפרעות, רק זמן איכות עם המשפחה.  זה לא חכמה,  בארה"ב יש להם גם את יום ראשון ליסוע לים. 
בפרשה,  יוכבד שמה את משה ביאור,  היא מתיעשת, היא כבר מאבדת תקווה שהבן המיוחד שנולד לה באמת יושיע את ישראל.  אבל הדור הצעיר לא  נגמר הכח,  אלא רק התחיל.  מרים הקטנה לא מתיעשת כל כך מהר.  היא לא שומעת לקולות של האמה המבוגרת,  זקנת השבט לחזור הביתה.  אלא נשארת ומחזיקה באמונה שלה,  מתחבא בשיחים ומחכה להזדמנות להגשים את הנבואה שלה.  אם לא היה מספיק מפחיד עם כל התנינים ביאור עכשו נראה עוד יותר מסוכן,  בת פרעה מגיעה,  עכשו כבר הסיכויים של משה הקטן יורדים לקרוב לאפס,  אבל מרים הקטנה לא מתיעשת.  היא רצה מרב חוצפתה לבת פרעה,: "האילך וקראתי לך אישה מינקת מהחברות?"  ובת פרעה עונה לה בחיוב.  ולא רק אלא גם מוסיפה,:  "ואני יתן את שכרך".  אמא יוכבד מעניקה את בנה וגם מקבלת על זה תשלום.!
פעם ראו פועל בנין עומד על גג ומזיז חבילה ענקית של בלוקים במשקל של כ 20 טון,  מרחוק לא הבינו איך הפועל מזיז כזה משקל,  עד שראו את כל התמונה שיש מנוף מלמעלה שמזיז את החבילה והפועל רק מלווה את זה.  הנמשל זה שהשם כבר החליט שמשה ינצל,  מרים שעשתה את ההשתדלות שלה מקבלת שכר כאילו שבלעדיה הוא לא היה ניצל! "ותתצב אחותו מרחוק"  המדרש אומר שזה השכינה,  לפי הפשט זה מרים אחותו,  אבל האמת שהפשט והמדרש לא סותרים,  השכינה  הלכה לשמור על משה,  שמרים הלכה גם היא הצטרפה עם השכינה וקיבלה מה שנקרא תוספת נשמה. 
גם היום,  השם כבר החליט שארץ ישראל יבנה, " עוד יטעו כרמים בהרי שומרון"  מי שיבוא וישתדל לעניין, "מעלה אני עליכם כאילו אתה עשיתם" 
ויהנה בעולם הזה,  והקרן נשאר לו לעולם הבא.