שבת אחרי פסח שמיני, ספירת העומר

פעם שגרתי ברובע הכרתי איזה אמריקאי אחד שעבד כל החיים היה לו כסף והחליט לקחת הפסקה מהעבודה הגיע עם אשתו ושתי הילדים לביקור של כמה חודשים לגור ברובע וללמוד בישיבת ברכת התורה. 

ראיתי אותו פעם במוצאי החג בכותל וראיתי שהוא יושב במנין של "מנין שני" של אמריקראים שעושים 2 ימים טובים. ניגשתי עליו ואמרתי לו: למה אתה פה, אתה אולי תגור בארץ., אתה צריך לעשות יום אחד חג. הוא אמר שכנראה שלא יגור, ותכף הוא חוזר לחול. ובנכו אשתו עוד כמה דקות צריכה להדליק נרות יום טוב.

אמרתי לו לבוא איתי ורצנו למערה שידעתי ששמה הרב נבנצל נותן את השיעור הקבוע שלו. סיפרתי לרב אבל לצערי הוא אמר לי שהוא לא יכול לפסוק, כי הוא שתה רבעית של יין. אמרתי לרב, אבל לאפרושי מאיסורא, אשתו עוד כמה דקות תדליק נרות חג!! הרב אמר שהוא שתה רביעית ואסור לפסוק. אמרתי לרב, ובכל זאת. הרב שאל אותו האום קיים סיכוי שאולי יגור בארץ, אני תרגמתי לו, והוא ענה שיש סיכוי אבל ככל הנראה זה לא יקרה, הרב אמר שאם יש סיכוי שיעשה יום אחד. הבן אדם קלט את התשובה ומהר רץ הביתה להגיד לאשתו לא להדליק נרות. כעבור הרבה שנים ביקרתי פעם ברובע וראיתי איש אחד הולך וילדים מוקפים מסביבו, הילדים דברו בעברית והאבא התקשה לענות להם עם העברית האילגת שלו. הוא ראה אותי וזיהה אותי. הוא ניגש אלי ואמר לי שבזכותי נפל לו האיסמון והוא הבין שהמקום שלו זה לגור בארץ ישראל.

בעיקרון לפי ההלכה אסור להורות אחרי שתיית רביעית אלא אם כן זה דבר פשוט שאפילו הצדוקים מודים בו. 

כנראה שהמקום הטבעי של יהודי זה בארץ ישראל זה דבר פשוט, ואפילו הצדוקים מודים בזה. 

בפרשה שני בני אהרון מתו, והמפרשים כותבים כי נכנסו למקדש שתויי יין, ומזה נובע האיסור דאורייתא של להיכנס למקדש שתויי יין וגם להורות שתויי יין.

עוד מצווה נלמדת מהפרשה: ראשיכם אל תפרומו: מכאן שאסור לכהן לשמש בפרוע ראש. ש

, מלך מסתפר כל יום, כהן גדול פעם בשבוע , כהן הדיוט פעם בחודש. ישראל רק אם יש לו ממש הרבה שער אסור לו להיכנס למקדש

אגב הגמרא אומרת שבעיקרון לכהן תמיד אמור להיות אסור לו לשתות יין ביום שמא יבנה בית המקדש ולא יוכל לשרת אלא שתקנתו קלקלתו. לא יוכל לשרוד בלי לשתות. 

דבר דומה זה אישה שנודרת נזירות הבעל יכול להפר משום שאי אפשי באשה בלי יין למשך 30 יום!

בחזרה לשער, היום זה ספירת העומר, אנחנו חייבים ללכת 33 יום בלי להסתפר, שזה אומר שאם 30 יום זה נחשב פרוע ראש אז 3 ימים יותר מפרוע ראש.

עוד מנהג זה לא לשאת אישה, המשנה ברורה אומר שקל וחומר לריקודים של רשות, אבל מוזיקה שעוזק לעבוד או לנהוג משמע שמותר. 

שביעי של פסח תשעב

פעם אחד עבר ברחוב במנהטן והשתכל למעלה על בנין גבוה וראה אחד הלוך לקפוץ הוא רץ למעלה ונסה לשכניע אותו לא להתאבד. ראה מולו כושי ענק, התחיל לפחד, אבל בכל זאת החליט לשאול אותו, למה כבודו רוצה לסיים את החייםץ הכושי ענה לו:למה?! כי... והתחיל לשפוך לו את כל מרירות ליבו, כל צרות העולם עברו עליו. אחרי שסיים, הוא שאל את הכושי, אם חוץ מכל הצרות האלה גם היית עיוור היית גם קופץ? ברור ענה לו הכושי, ואם ברגע לפני שהייתי קופץ פתאות היה  נפתח לך העניים והיית רואה פעם ראשנוה בחיים עולםמלא, היית נשאר שבוע שבועיים להסתובב ולהנות בעולם?

ברור שכן, אם כך, אז למה אנחנו לא כל כך נהנים מהעניים שלנו, מהטעם, הריח, המישוש, כי קיבלנו בחינם,? כי אף פעם לא לקחו לנו את זה?

באמת שאני נסיתי פעם את הטריק הזה וזה לא עבד לי, אדם שרוצה להתאבד זה בדרך כלל משהוא פנימי בנפש, ואותו דבר שמחה, זה משהוא פנימי בנפש

יש מצווה דאוריתא לשמוח בחג, יש חיוב לקנות לאשתך בגד חדש, המשנה ברורה כותב שאם אין כסף לבגד אז לפחות נעליים חדשות, כנראה שפעם נעליים היה יותר זול. אנשים אומרים היום שאין להם כסף לקנות בגד חדש לאישה אבל מוצאים מאות שקלים על מצות הכי מהודרות. אם אתה מחפש חומרות תחמיר בלשמוח, בלשמח את אשתך, הילדים, הגרא כותב שזה המצווה הכי קשה. 

משנשאר בשאלה זה, אם השמחה זה דבר שתלוי במשהוא פנימי בנפש אז למה הדברים הגשמיים האלה אמורים לשמח אותנו, ולא סתם לשמח אותנו אלא לצאת בזה ידי חובה של מצוות שמחת החג?!

שבת ופסח

 פעם שהייתי טס לחול הייתי תמיד מחפש את הטיסה  את הטיסה הכי זולה עם עצירה בדרך וככה הייתי מרוויח גם עוד טיול בעוד מדינה. 

פעם עצרתי בפרג, ביקרתי בהרבה בתי כנסת מאוד עתיקים ומאוד מרשימים. הבית כנסת הכי פחות מפואר אבל שהרשים אותי הכי הרבה זה האלט-נוי שול, הוא הבית כנסת הכי עתיק בארופה שעוד בשימוש, משנת 1270!, יש מסבירים אלטנו שזה ישן חדש, ויש מסבירים על תנאי, שיהיה אפשרי יבטלו את הקדושה כדי שהקהילה יוכל לעלות לא"י

מקום אחר שאנחו מוצאים אולטנו זה הספק של הרצל שתורגם על ידי סוקולוב ל: תל אביב. 

תל=ישן, אביב = חדש.

בתנך אנחנו מוצאים את תל אביב כעיר על נהר כבר, יחזקאל הנביא מנבא שמה, בהתחלה הוא מנבא מצד נהר קבר, יותר מאוחר הוא כבר הספיק להתיישב בתוך בית.

בזמן של הגאונים היה שמה קבילה יהודית תוססת, עם רחוב וחנויות של יהודים. השם בא לסמל ליהודים שגם שהם כרגע גלו מארצם, מאות אלפים נרצחו, הם בנקודת שפל שלא רואים משם סיכוי לעליה, לזכור שככה החורף עכשו, אבל עוד מעט אביב.

לכן פסח תמיד יוצא באביב "שמור את חודש האביב" השנה בפסח יש גשם, אחכ שמש ואז בחזרה גשם. זה תהליך טבעי לאביב, לגאולה, אנחנו חושבים שנגאלנו, ואח"כ כאילו חוזרים לגלות. 

לכן מה שקראנו היום שיר השירים, אנחנו יוצאים ומחפשים" האם פרחה הגפן, הנצו הרימונים?" ואז עוד פעם מחפשים כאילו שלא חיפשנו קודם. כמה פעמים אפשר לחפש? התשובה זה שאנחנו תמיד מוצאים, אבל אז החורף חוזר, הפרח של הגפן חוזר למחבוא, ואז עוד פעם פורח