פעם אחד עבר ברחוב במנהטן והשתכל למעלה על בנין גבוה וראה אחד הלוך לקפוץ הוא רץ למעלה ונסה לשכניע אותו לא להתאבד. ראה מולו כושי ענק, התחיל לפחד, אבל בכל זאת החליט לשאול אותו, למה כבודו רוצה לסיים את החייםץ הכושי ענה לו:למה?! כי... והתחיל לשפוך לו את כל מרירות ליבו, כל צרות העולם עברו עליו. אחרי שסיים, הוא שאל את הכושי, אם חוץ מכל הצרות האלה גם היית עיוור היית גם קופץ? ברור ענה לו הכושי, ואם ברגע לפני שהייתי קופץ פתאות היה נפתח לך העניים והיית רואה פעם ראשנוה בחיים עולםמלא, היית נשאר שבוע שבועיים להסתובב ולהנות בעולם?
ברור שכן, אם כך, אז למה אנחנו לא כל כך נהנים מהעניים שלנו, מהטעם, הריח, המישוש, כי קיבלנו בחינם,? כי אף פעם לא לקחו לנו את זה?
באמת שאני נסיתי פעם את הטריק הזה וזה לא עבד לי, אדם שרוצה להתאבד זה בדרך כלל משהוא פנימי בנפש, ואותו דבר שמחה, זה משהוא פנימי בנפש
יש מצווה דאוריתא לשמוח בחג, יש חיוב לקנות לאשתך בגד חדש, המשנה ברורה כותב שאם אין כסף לבגד אז לפחות נעליים חדשות, כנראה שפעם נעליים היה יותר זול. אנשים אומרים היום שאין להם כסף לקנות בגד חדש לאישה אבל מוצאים מאות שקלים על מצות הכי מהודרות. אם אתה מחפש חומרות תחמיר בלשמוח, בלשמח את אשתך, הילדים, הגרא כותב שזה המצווה הכי קשה.
משנשאר בשאלה זה, אם השמחה זה דבר שתלוי במשהוא פנימי בנפש אז למה הדברים הגשמיים האלה אמורים לשמח אותנו, ולא סתם לשמח אותנו אלא לצאת בזה ידי חובה של מצוות שמחת החג?!
No comments:
Post a Comment